מצוות אכילת מצה בליל הסדר

Print Friendly, PDF & Email
מצוַות אכילת מצה בזמן הזה

הגמרא בפסחים (קכ.) מביאה מחלוקת אמוראים בשאלה, האם מצוַות אכילת מצה בזמן הזה היא מדאורייתא או מדרבנן. לדעת רב אחא בר יעקב, אכילת מצה ומרור בזמן הזה היא מדרבנן, שכן התורה אומרת לגבי קרבן הפסח "על מצות ומרֹרים יאכלֻהו" (במדבר ט', יא), ומכאן שגם המצה וגם המרור תלויים בקרבן הפסח, וכיום שאין קרבן פסח אין חיוב מן התורה לאוכלם. לעומתו סובר רבא, שאמנם אכילת מרור בזמן הזה היא מדרבנן מן הטעם הנ"ל, אולם אכילת מצה היא מן התורה, שכן החיוב לאכול מצה מופיע בתורה גם פעם נוספת, במנותק מקרבן הפסח:

מצה – מיהדר הדר ביה קרא: 'בערב תאכלו מצֹת' (שמות י"ב, יח).

וכך היא ההלכה, שאכילת מצה בזמן הזה היא מן התורה (רמב"ם, פ"ו ה"א, ועוד), אולם החיוב הוא דווקא בליל הסדר – "בערב". החתם סופר (שו"ת חתם סופר, חושן משפט, השמטות, סימן קצ"ו) מדגיש כמה מצווה זו היא מצווה מיוחדת, ולכן יש להקפיד בה:

מצוַות עשה של אכילת מצה משומרת בליל פסח היא יחידה נשארת לנו מכל מצוות אכילה שבכל התורה! אין לנו פסח ולא קדשים, לא תרומה ולא מעשר שני, רק מצווה אחת משנה לשנה (=אכילת מצה), ואם גם היא לא תועילה בידינו בשלמות… הייטב בעיני ה' חלילה חלילה?

 

שיעור אכילת מצה

איזו כמות של מצה יש לאכול בליל הסדר?

שאלה זו תלויה בין השאר בזהותה של המצה שאותה יש לאכול. הראשונים נחלקו כמה מצות יש לקחת לליל הסדר, והאם דין 'לחם עוני' נוגע רק לאכילת המצה או גם לברכת 'המוציא'. הרא"ש (פ"י, סימן ל') מביא את המחלוקת, ומסכם כיצד לדעתו יש לנהוג למעשה:

הלכך נהגו העם לעשות שלש מצות… ומאותן שלש מצות יבצע השניה לשנים, וישמור החציה לאפיקומן, ויניח חציה בין שתי השלימות. ועל הראשונה יברך 'המוציא', ועל הפרוסה יברך 'על אכילת מצה', ואוכלן ביחד מכל אחת כזית… והרוצה לצאת ידי חובת שניהם יברך 'המוציא' ו'על אכילת מצה', ויבצע מן השלימה ומן הפרוסה כאחד.

הרא"ש אחז בדעה, שיש לקחת לליל הסדר שלוש מצות: שתיים שלמות עבור 'לחם משנה', ועוד מצה שאותה נחצה לשניים כדי לקיים 'לחם עוני'. לדעתו, ברכת 'המוציא' נאמרת על שתי המצות השלמות, ואילו ברכת 'על אכילת מצה' נאמרת על המצה הפרוסה. ממילא, כותב הרא"ש, יש לאכול משתי המצות: כזית מאחת המצות השלמות, וכזית מן המצה הפרוסה. כך פסק גם הטור (סימן תע"ה).

 

למה שני כזיתים?

מסברה ניתן להבין מדוע יש לאכול משתי המצות – כיוון שכל אחת מן הברכות מתייחסת למצה אחרת. אולם מדוע יש לאכול שיעור כזית מכל אחת מהן? מן הפרוסה יש לאכול כזית לשם מצוות מצה, משום שנאמר "בערב תאכלו מצֹת", ואין 'אכילה' אלא בכזית, אולם לא מובן מדוע יש לאכול כזית גם מן המצה השלמה, הרי אפשר לברך 'המוציא' גם על פחות מכזית!

הפרי חדש (תע"ה, א, ד"ה ומה שכתב כזית) מסביר (על פי דברי הפרישה, תע"ה, א, ד"ה ויאכל), שדבר זה נובע מכוח ספק. הרא"ש (שם) כותב בסיום דבריו, שהרוצה לצאת ידי כל הדעות, יאחז את שלוש המצות ויברך עליהן גם את ברכת 'המוציא' וגם את ברכת 'על אכילת מצה', וכך פוסק גם השולחן ערוך (תע"ה, א). הסיבה לכך היא שיש אומרים שצריך לברך 'המוציא' על השלמה ו'על אכילת מצה' על הפרוסה (כפי שסוברים הרא"ש והטור עצמם), ויש הסוברים בדיוק להפך – 'על אכילת מצה' על השלמה ו'המוציא' על הפרוסה. הרוצה לצאת ידי שתי הדעות יברך את שתי הברכות על השלמה ועל הפרוסה יחד.

לאור זאת טוען הפרי חדש, מאחר שלהלכה אנו חוששים לשתי הדעות ומקפידים לברך 'על אכילת מצה' הן על מצה שלמה והן על מצה פרוסה, ברור שעלינו לאכול כזית מכל אחת מהן. וכך מבאר המשנה ברורה (תע"ה, ס"ק ט) את פסק השולחן ערוך, שיש לאכול כזית מכל אחת מן המצות.

אולם ביאור זה אינו פשוט, מפני שרוב מוחלט של הראשונים סבור שברכת 'על אכילת מצה' מתייחסת למצה הפרוסה (רש"י, תוספות, בעל המאור, הרמב"ן, הרמב"ם ועוד רבים), ורק ראשונים בודדים אחזו בדעה ההפוכה, שברכה זו מתייחסת למצה השלמה (רבנו חננאל והראב"ן), ולא מסתבר להחמיר ולדרוש אכילת שני כזיתים מעיקר הדין רק כדי לחשוש לדעה חריגה זו. פרט לכך, מדברי הראב"ן עצמו (קסו ע"א) עולה שאמנם ברכת 'על אכילת מצה' מתייחסת למצה השלמה, אולם בפועל יש לאכול ממנה רק מעט, ואת הכזית לאכול מן הפרוסה (וקל וחומר לפי מנהגנו כיום, שמברכים את שתי הברכות על שתי המצות), וכן הקשה הביאור הלכה (תע"ה, א, ד"ה כזית), ונשאר בצריך עיון.

כך מובא גם בשם החזון איש (ארחות רבנו, ח"ב, עמ' סט-ע), שלהלכה די באכילת כזית אחד של מצה, ושכך נהג החזון איש עצמו.

 

הלכה למעשה

להלכה: השולחן ערוך פסק כאמור שיש לאכול שני כזיתים, כדברי הרא"ש. הביאור הלכה תמה על כך, כפי שראינו, ובכל זאת כתב במשנה ברורה (תע"ה, ס"ק ט) שיש לנהוג לכתחילה כדברי השולחן ערוך. אמנם, בדיעבד מי שאכל כזית אחד ודאי יצא ידי חובה, בין אם אכל מהשלמה ובין אם אכל מהפרוסה (שם, ס"ק יא).

למעשה: לכתחילה טוב לחוש ולאכול שני כזיתים, אולם מאחר שהכזית השני הוא חומרה בלבד, הרי שאפשר להקל בו בכמה דברים, כפי שנראה להלן.

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח