0 0.00

עוד בנושא:

קריאת פרשת הנשיאים

Print Friendly, PDF & Email
מדוע קוראים את פרשת הנשיאים?

המשנה (מגילה ל ע”ב) מביאה את רשימת הקריאות בתורה בחגים, ואומרת שבחנוכה קוראים את פרשת קרבנות הנשיאים שבפרשת נשא (במדבר ז’), אך לא מסבירה מה הטעם לכך.

רש”י (שם) כותב “דהוי נמי חנוכת המזבח”. כלומר, בספר מקבים מתואר שהמכבים מצאו את המזבח משוקץ, סתרו אותו ובנו אותו מחדש, וחנכו אותו בכ”ה בכסלו. לכן מתאים לקרוא בחנוכה פרשיות העוסקות בחנוכת המזבח (עיינו תוספות יום טוב מגילה פ”ג מ”ו).

טעם נוסף לקריאת פרשת הנשיאים בחנוכה עולה ממדרש רבה (במדבר רבה י”ג, ב), שם נאמר שמלאכת בניית המשכן הסתיימה בכ”ה בכסלו, אלא שהוא עמד מקופל עד ראש חודש ניסן:

שמלאכת המשכן נגמרה בכ”ה בכסלו, ועמד המשכן מקופל עד ראש חודש ניסן, והיו ישראל אומרים: הרי עשינו המשכן, מתי תבוא השכינה ותשרה בתוך מעשה ידינו? כשהגיע ראש חודש ניסן וציווה הקב”ה להקים את המשכן, שלח להם על ידי משה, מה אתם יראים כבר באתי לגני אחותי כלה.

לאור מדרש זה מסבירים כמה ראשונים (סידור רש”י, סימן ש”כ; פירוש ריב”א על התורה, במדבר ז’, פד), שכיוון שחודש כסלו הפסיד את הזכות שיוקם בו המשכן, גמל לו הקב”ה מאוחר יותר בקביעת חנוכת חשמונאי ביום זה. לפי זה יוצא שפרשת הנשיאים קשורה בצורה ישירה לכ”ה בכסלו, כי מלאכת המשכן של משה הסתיימה בזמן זה (אלא שחנוכת המזבח נדחתה לניסן), ובאותו היום הייתה גם חנוכת המזבח של חנוכה.

ניתן לחזק טעם זה לאור דברי הרמב”ן (במדבר ח’, ב), שכתב בשם רב ניסים גאון שהדלקת הנרות בחנוכה היא התחליף שניתן לאהרון בעקבות העובדה שלא השתתף בהקרבת קרבנות הנשיאים, ומכאן שיש קשר הדוק בין חנוכה לקרבנות הנשיאים.

פרט לכך יש להוסיף, שהבאת הקרבנות על ידי הנשיאים בחנוכת המשכן הייתה בעלת משמעות מיוחדת: כל שבטי ישראל הביאו קרבנות לחנוכת המזבח, וכך נוצרה אחדות ושותפות של כלל ישראל סביבה המזבח, ומתוך כך גם הייתה גם השראת שכינה. אמנם חנוכת המזבח בחנוכה נעשתה על ידי הכהנים, אולם הם היו שליחים של כל עם ישראל. כאשר אנחנו קוראים את פרשיות הנשיאים בחנוכה אנו רומזים לכך שכדי להגיע להשראת שכינה ולגאולה גם בימינו – אנחנו זקוקים לאחדות ולשיתוף של כל עם ישראל, ומתוף כך נזכה לגילוי שכינה (עיינו פרי צדיק, חנוכה, אות כב).

 

מהיכן מתחילים ביום הראשון?

במסכת סופרים (פ”כ ה”ח) נאמר שביום הראשון קוראים “ויהי המקריב ביום הראשון” (במדבר ז’, יב), וכך בכל יום עד היום השמיני. אך למעשה יש שני מנהגים היכן מתחילים את הקריאה:

  1. בסדר רב עמרם גאון (חנוכה) ובסידור רש”י (שי”ט) כתוב שמתחילים לקרוא מ”ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן” (במדבר ז’, א), וכן כתבו האור זרוע (ח”ב, סימן שצ”ד) וראשונים נוספים.
  2. הרמב”ם (תפילה פי”ג הי”ז), האשכול (הלכות סדר הפרשיות) ועוד ראשונים כותבים שמתחילים בברכת כהנים (במדבר ו’, כב), הסמוכה לפרשת הנשיאים. הסיבה לכך היא שהנס נעשה על ידי בני חשמונאי הכהנים (טור, תרפ”ד), ופרט לכך, ייתכן שרוצים לפתוח את חנוכת המזבח בברכה מרגשת זו, כשם שמשה רבנו בירך את העם בהקמת המשכן (שמות ל”ט, מג) וכשם ששלמה המלך בירך את העם בחנוכת המקדש (מלכים א ח’, נה).

להלכה, השולחן ערוך (תרפ”ד, א) כותב שמתחילים מברכת כהנים, ואילו הרמ”א (שם) כותב שמתחילים מ”ביום כלות משה”. בארץ ישראל ישנם רבים מבני אשכנז המתחילים גם הם מברכת כהנים, מהטעמים שהזכרנו.

 

חלוקת העולים

ישנה מחלוקת נוספת בין השולחן ערוך והרמ”א, לגבי חלוקת העולים ביום הראשון. לפי השולחן ערוך (שם) מחלקים את המבוא להקרבת הקרבנות, עד “לחנוכת המזבח” (סוף פסוק יא), לשני חלקים, כיוון שהוא ארוך: לכהן קוראים עד “לפני המשכן” (סוף פסוק ג), וללוי קוראים עד “לחנוכת המזבח”. לשלישי קוראים את הנשיא של היום הראשון.

לפי הרמ”א (שם), לעולה הראשון קוראים ברצף את כל המבוא, עד “לחנוכת המזבח” (סוף פסוק יא), ושני העולים הנוספים מחלקים ביניהם את קריאת היום הראשון: ללוי קוראים עד “מלאה קטורת” (סוף פסוק יד), ולשלישי עד סוף הקריאה. בדרך זו רוב העליות עוסקות בהקרבה של היום הראשון.

מה קוראים ביום השמיני?

במסכת סופרים (שם) נאמר שביום השמיני של חנוכה קוראים מתחילת היום השמיני עד לאחר פרשיית המנורה שבתחילת פרשת בהעלותך:

ואחר כך מוציאין ספר תורה, וקורין בנשיאים, ויהי המקריב ביום הראשון, וביום השני, וביום השלישי, וכן עד יום השמיני… ביום השמיני, עד וזה מעשה המנורה.

וכן כתוב בסידור רס”ג (שם), בסידור רש”י (שם) ובעוד ראשונים. דבר זה תואם את דברי הרמב”ן שהזכרנו לעיל, שבפרשת המנורה יש רמז להדלקת המנורה העתידית על ידי החשמונאים.

אך יש סוברים שקוראים רק עד סוף פרשת נשא, וכן כתוב בסדר רב עמרם גאון (שם) וברמב”ם (שם).

להלכה מוסכם שקוראים גם את תחילת פרשת בהעלותך, עד “כן עשה את המנורה” (שולחן ערוך ורמ”א שם). כמו כן מוסכם שהכהן קורא מ”ביום השמיני” עד “מלאה קטורת”, והלוי קורא עד סוף היום השמיני, אך נחלקו מה קורא השלישי: לפי השולחן ערוך (שם) השלישי חוזר וקורא מתחילת “ביום השמיני” (כדי לקרוא מעניין היום) וממשיך “כן עשה את המנורה”, וכך נוהגים הספרדים (שו”ת יחוה דעת, ח”ד, סימן ל”ט; הלכות חגים שם, כג). אולם לפי האליה רבה (ס”ק ד) והמשנה ברורה (ס”ק ד), השלישי ממשיך לקרוא מ”ביום התשיעי” עד סוף הקריאה (על פי סידור רש”י ועוד), וכך נוהגים האשכנזים (עיר הקדש והמקדש, ג’, כ”ה, ט).

Print Friendly, PDF & Email
0
    0
    הספרים שלך
    סל שלך ריקחזרה לחנות
      חישוב המשלוח