חגים ומועדים

שהכל נהיה בדברו כשבוע לאחר חג הפסח חל יום השואה. יהודים רבים בגטו, למרות עבדותם, לא איבדו את חירותם, ולמרות התנאים הקשים זכרו כי הרוח

לפי לוח השנה שלנו, ה’ באייר – יום הכרזת המדינה – יכול לחול בימים ב’, ד’, ו’ או בשבת. כבר בשנותיה הראשונות של המדינה הוחלט

במה תלויה ספירת העומר? התורה תלתה את חיוב הספירה בהקרבת קרבן העומר ולא נקבה תאריך מסוים שהספירה מתחילה בו (ויקרא כ”ג, טו-טז): וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת

“וספרתם לכם” מצוות עשה מן התורה לספור חמישים יום, החל ביום הקרבת העומר מן השעורים (ט”ז בניסן) וכלה ביום הקרבת שתי הלחם מן החיטים (חג

כתב בעל הלכות גדולות (הובא בתוספות מנחות סו ע”א ד”ה זכר; מגילה כ ע”ב ד”ה כל): פסק בהלכות גדולות שאם הפסיק יום אחד ולא ספר

במהלך ימי ספירת העומר נפטר מו”ר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ”ל. קשה לתאר את מו”ר במלים. אי אפשר לתאר דמות נעלה כל כך בכתיבה או בדיבור.

ילדים מסתובבים בחוצות העיר או היישוב בכדי לחפש עצים למדורה. האם הם רגישים לאיסור גזל? האם הם שמים לב שמשטח עץ שהם לוקחים אולי משמש

בספר חסידים (תת”מ) מובא שיש מן החסידים שהיו נוהגים שלא לאכול פרי חדש בימי בין המְצרים: יש חסידים מחסידים הראשונים שלא היו אוכלים שום פרי

האם צריך לומר הלל ביום העצמאות? בגמרא (ערכין י ע”א, ועוד) נאמר שיש שמונה עשר ימים שאומרים בהם הלל שלם (“גומרים את ההלל”). אולם מהגמרא

מצוות אכילת מצה בליל הסדר היא מצווה מן התורה, שהרי התורה אומרת “בערב תאכלו מצות” (עיינו בגמרא בפסחים קכ.).   כמה צריך לאכול? ישנן שלוש