מהו גודל הכיפה?

שאלה

האם ישנו גודל מסוים לכיפה? האם הכיפה צריכה לכסות את רוב הראש?

תשובה

ישנם כמה טעמים להליכה עם כיפה. טעם אחד הוא שהכיפה קשורה לנוכחות השכינה. הגמרא (קידושין לא.) אומרת:

רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.

רב הונא בנו של רב יהושע לא היה הולך ארבע אמות בלי כיפה, כי אמר “שכינה למעלה מראשי”. מדבריו נראה שהצורך לכסות את הראש הוא מחמת נוכחות השכינה, כדי להתנהג כלפיה בכבוד.

אולם מסוגיה אחרת נראה שמטרת חבישת הכיפה איננה כבוד כלפי השכינה אלא פעולה שמשפיעה עלינו. הגמרא (שבת קנו:) מספרת שאמרו לאמו של רב נחמן בר יצחק שבנה יהיה גנב. אמרה האמא לבנה: תמיד תכסה את ראשך (=תשים כיפה) כדי שתהיה לך יראת שמים. כיצד הכיפה גורמת ליראת שמים? נראה שהכיפה היא מעין תזכורת תמידית לאדם ששכינה מעל ראשו, וממילא כאשר הוא זוכר את ה’, הוא מתחזק ביראת שמים. זכירת ה’ מסייעת לאדם שלא ייכשל בעבירות (ראו את דברי הרמ”א בפתיחת השולחן ערוך, או”ח א’, א), ואם כך הכיפה היא מעין “שויתי ה’ לנגדי תמיד”, וממילא היא מסייעת לנו לפעול נכון.

סמל והצהרה

אם הטעם לחבישת כיפה היה רק כדי לחזק יראת שמים או אפילו כדי לנהוג בכבוד כלפי השכינה, ייתכן שחבישת הכיפה במשך כל היום הייתה רשות ולא חובה, ורק בתפילה, שיש בה מפגש עם השכינה, הייתה חובה לחבוש כיפה (וכך מבואר באורחות חיים, תפילה, סימן מ”ח, בשם מהר”ם מרוטנבורג, וכך משמע מהגמרות שהזכרנו). אולם מדברי הבית יוסף (או”ח מ”ו) עולה שיש חובה לכסות את הראש במשך כל היום, ואם כך יש להבין מה טעם הדבר.

ואכן, הט”ז (ח’, ס”ק ג) כותב שכיום ישנו איסור ללכת בלי כיפה, כיוון שהגויים מסירים את הכובע (מיד כשיושבים), וממילא ההולך בלי כיפה עובר על איסור הליכה בחוקות הגויים. ואמנם במציאות מסתבר שכיפה איננה חוקות הגויים (עיינו מטה אפרים ברכות, סוף פרק ז’; שו”ת יחוה דעת, ח”ד, סימן א’), אבל יש בה סמל והצהרה של אדם המקבל על עצמו עול מלכות שמים.

סמל הוא דבר חשוב ומשמעותי. הגמרא (סנהדרין עד:) אומרת שאפילו קשירת הנעליים באופן שבו נוהגים כל היהודים, זהו סמל חשוב עד כדי כך שאין לשנות אותו אפילו בשעת השמד. הדבר קיים כיום אצל כולנו. כאשר אנחנו רואים אדם המבזה את דגל ישראל, הדבר כואב לנו. אמנם זהו רק סמל, אבל אנחנו מבינים עד כמה חשוב הסמל ועד כמה הוא משמעותי עבורנו. חבישת כיפה מראה לאן אנחנו שייכים, מי המלך שלנו, למי אנחנו נאמנים!

אם כך, ניתן לומר שהכיפה איננה רק כבוד לשכינה, אמצעי לחיזוק יראת שמים או סמל, אלא היא הצהרה ברורה שאנחנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים, ושאנחנו נאמנים לה’ יתברך!

לעשות רושם

שמעתי סיפור מרגש ממר חגי כרמי, הנמצא בדרגה גבוהה בצבא (בתחומי המחשוב): כרמי הוא בעל תוקע. במסגרת הצבא, הוא נסע לשנת לימודים באוניברסיטת הרווארד היוקרתית, בארצות הברית. בתחילת שנת הלימודים החדשה, כל התלמידים (כ-500 תלמידים) הציגו את עצמם, ברצף, אחד אחרי השני. לכל אחד מתלמידים החדשים היו חמש עשרה שניות בכדי להציג את עצמם.

כרמי התלבט – כיצד ניתן להגדיר את עצמך בחמש עשרה שניות? כשהגיע תורו – הוא אמר את שמו, ושהוא מישראל, ולקח שופר ותקע – תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה.

דבר זה עשה רושם גדול על כל הנוכחים, וגם לאחר זמן רב כולם זכרו את הרגע הזה.

צריכים לזכור תמיד: אנחנו שמחים להיות יהודים, ולא מתביישים בכך! אנחנו שמחים להיות עבדי ה’! וכך כותב הרמ”א (שם) בהמשך הדברים שהזכרנו:

ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך.

עלינו לעשות רצון ה’, לפעול כרצונו ואף להתלבש כרצונו, גם אם הדברים שונים מהחברה שסביבנו. עלינו צריכים לשמוח ולא להתבייש בזהות היהודית שלנו ובזהות הדתית שלנו.

לעיתים אנשים חוששים ללבוש בגדים המשייכים אותם לחברה “דוסית”. הם חוששים לשים כיפה גדולה מידי, חוששים ללבוש בגדים צנועים מידי. אולם אנחנו לא חוששים – להיפך! אנחנו שמחים ומניפים את הדגל שלנו – דגל ה’. אנחנו שמחים להיות יהודים! שמחים להיות דתיים! שמחים להיות עבדי ה’! אדם ההולך עם כיפה – יודע גם שהוא מייצג את ה’, שליח של ה’, וממילא הוא יודע שיש לו אחריות להתנהג בהתאם – ביושר, במוסריות ובערכים.

מהו הגודל שבו צריכה להיות הכיפה?

לאור הטעמים השונים נבוא לדון בגודלה של הכיפה. אם הצורך בחבישת כיפה הוא כדי לכבד את השכינה, ייתכן שצריך לכסות את רוב הראש. אולם אם יש כאן תזכורת עבורנו, הרי שהכיפה צריכה להיות בגודל שבו נשים לב שהיא נמצאת מעלינו, והדבר יאפשר לנו לזכור מציאות ה’.

אם חבישת כיפה היא סמל והצהרה שאנחנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים, מסתבר שגודל הכיפה אמור להיות באופן שניתן לראות אותה בצורה ברורה, ולא כיפה שבקושי נראית, כדי שההצהרה תהיה ניכרת וברורה. כעין זה כתב הרב עובדיה יוסף (שו”ת יחוה דעת שם):

מכל מקום גם בכיפה קטנה אפשר לדון להקל, ובלבד שתהיה נראית היטב מכל צדדי הראש, הן מלפנים הן מאחור. ולא כיפה קטנה שבקושי אפשר להבחין בה.

הוא מוסיף שם, שבשעת קריאת שמע ותפילה צריכה הכיפה לכסות את רוב הראש, אולם, מסתבר שאין בכך חובה הלכתית, אלא רק הידור.

הלכה למעשה

מסתבר שמצד הדין, הכיפה איננה חייבת לכסות את רוב הראש, אלא די בכך שהיא בולטת וניכרת, וניתן לראות בכך שהאדם מצהיר בכך שהוא מקבל מלכות ה’ על עצמו. בכיפה קטנה יותר, שאינה ניכרת כל כך לסובבים, יש אמנם תועלת בכך שהיא מזכירה לפחות לאדם עצמו, ששכינה מעל ראשו (ראו שו”ת האלף לך שלמה, או”ח, סימן ג’), אולם לכתחילה טוב שהכיפה תהיה ברורה וניכרת מכל צד.

ישנו הידור בכך שהכיפה תהיה בגודל משמעותי (ותוספת הידור כשהיא מכסה את רוב הראש ונראית מכל צד), הן לעניין תפילה וברכת המזון (אם כי אין חובה כזו מצד הדין, אפילו לתפילה וברכת המזון) והן מפני שהיא מראה שאדם גאה ושמח בשייכותו לעולם תורה ומצוות, גאה ושמח ומודה על כך ש”ברוך אלקינו שבראנו לכבודו… ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו”.