חגים ומועדים

“דבר שטיבולו במשקה” הגמרא בפסחים (קטו.) אומרת: אמר רב אושעיא: כל שטיבולו במשקה, צריך נטילת ידיים. כלומר, כל מאכל רטוב הנאכל ביד, צריך ליטול ידיים

זמן הקידוש השולחן ערוך (תע”ב, א) פסק על פי תרומת הדשן (סימן קל”ז), שאף על פי שבדרך כלל בשבת ובמועדים ניתן לעשות קידוש מבעוד יום,

הראשונים נחלקו האם צריך לברך על כל אחת מהכוסות, או שדי בברכה אחת על כולן. לדעת הרי”ף (כד. בדפי הרי”ף) והרמב”ם (פ”ח ה”ה וה”י), יש

כאשר יום טוב ראשון של פסח חל בשבת, יש כמה הלכות מיוחדות שנוגעות הן לחג הפסח והן לשבתות שלפניו ושלאחריו.   אמירת ‘ויהי נועם’ במוצאי

בגמרא בבבא בתרא (צז:) מבואר, שניתן לכתחילה לעשות קידוש על מיץ ענבים: “סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום”. וכך נפסק בשולחן ערוך

גודל הכוס בגמרא (שבת עו:) מבואר, שכל כוס של מצווה צריכה להכיל לפחות רביעית יין. וכך נפסק בשולחן ערוך (תע”ב, ט) גם לגבי ארבע כוסות,

בגמרא (קח.) מבואר, שאף על פי שמצוות ארבע כוסות היא מצוות עשה (מדרבנן) שהזמן גרמא, בכל זאת נשים חייבות בארבע כוסות, “שאף הן היו באותו

המשנה בפסחים (צט:) אומרת: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. הגמרא (קח:) מוסיפה, שחיוב זה של ארבע כוסות חל על כולם – גברים, נשים וטף: תנו