ערב פסח שחל בשבת

“חנוכה” על שום מה?

מדוע קוראים לחנוכה בשם זה? בספר מקבים א (פ”ד) מסופר שביום זה חנכו המכבים את המזבח: ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת

קרא עוד »

חובת סעודה בחנוכה

האם ימי החנוכה נקבעו כימי שמחה? האם יש בהם חובת סעודה? כאשר הגמרא מתארת את נס חנוכה היא אומרת ש”לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים

קרא עוד »

מנהגי חנוכה

סביב חג החנוכה יש מנהגים רבים שאינם קשורים לנושאים הלכתיים, אך יש להם השפעה על אופי החג. מקורם של חלק מהמנהגים לא ברור, כפי שנראה

קרא עוד »

זמן ההדלקה בדיעבד

בפעם הקודמת למדנו על מחלוקת הפוסקים בשאלה מהו זמן הדלקת הנרות לכתחילה – בשקיעה, בצאת הכוכבים, או בין השקיעה לצאת הכוכבים. בפועל, לא תמיד מצליחים

קרא עוד »

נס פך השמן

שני ניסים מרכזיים אירעו בחנוכה: נס הניצחון במלחמה ונס פך השמן. הרמב”ם (חנוכה פ”ג ה”א-ג) מציין את שני הניסים כבסיס לקביעת חג החנוכה, אולם הגמרא

קרא עוד »

בפתח הבית

בין חנוכה לפורים אחד ההבדלים המשמעותיים בין מצוות חנוכה למצוות פורים הוא באופיין של מצוות המועדים הללו. בחנוכה כל אחד מדליק את הנרות בביתו, ואילו

קרא עוד »

מקום ההדלקה בפתח

גובה ההדלקה הרצוי הגמרא (בבא קמא סב ע”ב) אומרת שמצווה להניח את הנר למטה מעשרה טפחים. הרא”ש (שבת פ”ב סימן ה’) מסביר שבאופן כזה יש

קרא עוד »

הדלקה בבניין דירות

בפעמים הקודמות למדנו שהשולחן ערוך (תרע”א, ה) פוסק שמי שגר בבית שלפניו חצר צריך להדליק בפתח החצר (כשיטת תוספות) ולא בפתח הבית (כשיטת רש”י). בימינו,

קרא עוד »

כמה נרות מדליקים?

בפעם הקודמת למדנו את דברי הברייתא (שבת כא ע”ב), האומרת שלדעת בית הלל, המהדרין מן המהדרין לא מדליקים נר אחד בלבד אלא “מוסיף והולך”, וראינו

קרא עוד »

זמן ההדלקה לכתחילה

הברייתא במסכת שבת (כא ע”ב) אומרת: מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק.   מתי חל זמן “משתשקע החמה”? מן הברייתא עולה שתחילת זמן

קרא עוד »

הכנסת אורחים

שניים ממעשי החסד של אבותינו המפורשים בתורה הם הכנסת אורחים. הכנסת אורחים אחת, שמופיעה בתורה בצורה מאוד מפורטת, היא זו של אברהם אבינו (בתחילת פרשת

קרא עוד »

מצוות ביקור חולים

הגמרא במסכת נדרים (מ.) מספרת: מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה. לא נכנסו חכמים לבקרו, ונכנס ר’ עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו –

קרא עוד »

לפתוח את העיניים

בפעם הקודמת למדנו על כך שאברהם אבינו הוא מקור החסד בעם ישראל. בהקשר זה אפשר ללמוד דבר נפלא מדרכו של אברהם אבינו בקיום מצוות הכנסת

קרא עוד »

מהו פרוזבול וכיצד הוא פועל?

התוצאה הטבעית של מצוות שמיטת כספים עלולה להיות מניעת הלוואות לפני השמיטה. לכן התורה מזהירה (דברים ט”ו, ט-י): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ

קרא עוד »

מתי זמן שמיטת כספים?

הציווי על שמיטת כספים בפרשת ראה מצווה התורה על שמיטת הכספים (דברים ט”ו, א-י): מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל

קרא עוד »

אסור לדבר?

בפרשת קדושים אומרת התורה (ויקרא י”ט, טז): לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמוד על דם רעך, אני ה’. מה פירוש הציווי “לא תלך רכיל בעמיך”?

קרא עוד »

איך עושים חסד?

החסד – יסוד העולם כפי שלמדנו בפעם הקודמת, הביטוי המעשי העיקרי של מצוות ואהבת לרעך כמוך הוא בגמילות חסדים עם הסובבים אותנו. בכל פעם שגומלים

קרא עוד »

קידוש הבוקר

הגמרא בפסחים (קו.) קובעת שיש לקדש את השבת גם ביום: ‘זכור את יום השבת לקדשו’ – זוכרהו על היין בכניסתו. אין לי אלא בלילה, ביום

קרא עוד »

נוסח הקידוש

פסוקי ‘ויכולו’ עיקרו של הקידוש מורכב משתי ברכות: ברכת הגפן (“בורא פרי הגפן”) וברכת הקידוש (“מקדש השבת”). לפני שתי הברכות אנו אומרים את פסוקי ‘ויכולו’.

קרא עוד »

קידוש על היין

הקידוש צריך להיאמר על כוס יין, כפי שנאמר בפירוש בדרשת הגמרא בפסחים (קו.): תנו רבנן… ‘זכור את יום השבת לקדשו’ – זוכרהו על היין בכניסתו.

קרא עוד »

מצוות הקידוש

מצוות הקידוש המצווה לקדש את השבת בכניסתה היא מצווה מן התורה, הנלמדת מן הפסוק “זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ” (שמות כ’, ז). כך נאמר בגמרא

קרא עוד »

כמה נרות מדליקים?

הדלקת שני נרות מעיקר הדין די בהדלקת נר אחד בלבד. עם זאת, מדברי כמה ראשונים עולה שנהגו להדליק שני נרות. הראבי”ה (סימן קצ”ט) מציע שני

קרא עוד »

קבלת שבת מוקדמת

בימות הקיץ יש הנוהגים לקבל את השבת ולהתפלל ערבית מבעוד יום, כדי שילדיהם יהיו ערים בזמן הקידוש והסעודה ולא יצטרכו ללכת לישון בשעה מאוחרת. באופן

קרא עוד »

“לעומר” או “בעומר”?

האם כאשר סופרים את ספירת העומר צריך לומר “היום כך וכך לעומר” או “היום כך וכך בעומר“? רוב הראשונים לא הזכירו כלל את המילים “לעומר”

קרא עוד »

“כמה היום לעומר?”

מי שטרם ספר בעצמו, והגיע זמן ספירת העומר ושאלו חברו “כמה ימים היום לעומר?”, כתב האבודרהם (הלכות ספירת העומר, סוף עמ’ רמב), שיאמר לו “אתמול

קרא עוד »

מדיני הכורך

מדיני הכורך אופן הכריכה לדעת רבנו חננאל (קטו.), הלל היה “כורך המרור על המצה”, כלומר שהיה עוטף את המצה במרור. וכן כתב ספר החינוך (מצווה

קרא עוד »

מדוע עושים “כורך”?

הגמרא (קטו.) מביאה מחלוקת תנאים בשאלה, כיצד מתקיימת אכילת מצה ומרור בזמן שבית המקדש קיים. לדעת חכמים, יש לאכול מצה לחוד ומרור לחוד, ואילו הלל

קרא עוד »

אכילת בשר בליל הסדר

האם מותר לאכול בשר צלי בליל הסדר? המשנה בפסחים (נג.) אומרת: מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים – אוכלין. מקום שנהגו שלא לאכול – אין

קרא עוד »

יום שחרור ירושלים

ערב מלחמת ששת הימים, בשנת תשכ”ז (1967 למניינם), המצב הביטחוני במדינה היה מתוח מאוד. מדינות ערב התכוננו למלחמה עם מדינת ישראל, ובישראל חששו מפני תוצאות

קרא עוד »

האם מותר לעמוד בצפירה?

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נוהגים במנהגי אבלות שונים – הדלקת נר נשמה, אמירת תפילת יזכור ועוד. אחד מהמנהגים הבולטים ביותר,

קרא עוד »

בר מצווה בספירת העומר

ילד שיום בר המצווה שלו חל במהלך ימי ספירת העומר, והקפיד לספור בכל הימים מתחילת הספירה ועד בר המצווה, האם הוא יכול להמשיך לספור ספירת

קרא עוד »

על אילו עצים מברכים?

על כמה אילנות מברכים? בגמרא או בראשונים אין הגבלה מפורשת למספר האילנות הנדרשים לצורך ברכת האילנות, ובפשטות משמע שגם על אילן אחד אפשר לברך. אולם

קרא עוד »

ברכה בראייה הראשונה

האם צריך לברך ברכת האילנות דווקא בפעם הראשונה שרואים אילנות פורחים? כדי לענות על השאלה אפשר להקביל את ברכת האילנות לברכת שהחיינו, ששתיהן נתקנו על

קרא עוד »

ברכת האילנות בשבת

במקומות שונים (כדוגמת איזמיר (עיינו מועד לכל חי א’, ח) וג’רבה (עיינו זכרי כהונה (מהדורת תשס”א), עמ’ קפו)) נהגו שלא לברך ברכת האילנות בשבת, והפוסקים

קרא עוד »

מהו מרור?

המשנה (לט.) אומרת: ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת, בתמכא, ובחרחבינא, ובעולשין ובמרור. ובגמרא שם: אמר רב הושעיא – מצוה בחזרת. וכך

קרא עוד »

מי אומר את ההגדה?

לדעת שולחן ערוך הרב (תע”ג, כד), רק בעל הבית אומר את ההגדה, וכולם יוצאים מדין ‘שומע כעונה’, שכן “ברב עם הדרת מלך”, וכן דעת הגר”א

קרא עוד »

הזכרת יציאת מצרים בליל הסדר

בליל הסדר ישנה מצווה מיוחדת לספר ביציאת מצרים (שמות י”ג, ח): וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה’ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. אולם, למעשה

קרא עוד »

ברכת הילדים

רבים נוהגים לברך את ילדיהם בליל שבת לפני הקידוש. הברכה נפתחת במילים “ישימך א-להים כאפרים וכמנשה” (בראשית מ”ח, כ) לבן, או “ישימך א-להים כשרה, רבקה,

קרא עוד »

סעודת פורים ביום שישי

כשפורים חל ביום שישי (בפרזים או במוקפים), האם ניתן לעשות סעודת פורים סמוך לסעודת השבת? כאשר פורים חל באמצע השבוע המנהג המקובל הוא לערוך את

קרא עוד »

מתי שוברים את המצה?

הרמב”ם (פ”ח ה”ו) כתב ששוברים את המצה סמוך לאכילה, לפני שמברכים על המצה: …ואחר כך מברך ‘על נטילת ידים’ ונוטל ידיו… ולוקח שני רקיקין, חולק

קרא עוד »

אכילת הכרפס

האם יש לאכול מן הכרפס כזית? הרמב”ם (פ”ח ה”ב) כתב שיש לאכול כזית כרפס: מתחיל ומברך ‘בורא פרי האדמה’, ולוקח ירק ומטבל אותו בחרוסת, ואוכל

קרא עוד »

מהו כרפס?

המשנה בפסחים (קיד.) מתארת אכילת ירק שנעשית לפני הארוחה: הביאו לפניו – מטבל בחזרת, עד שמגיע לפרפרת הפת. רש”י ותוספות מסבירים, שמטבל את החזרת ואוכל

קרא עוד »

מדיני ארבע כוסות

זמן הקידוש השולחן ערוך (תע”ב, א) פסק על פי תרומת הדשן (סימן קל”ז), שאף על פי שבדרך כלל בשבת ובמועדים ניתן לעשות קידוש מבעוד יום,

קרא עוד »

שלום עליכם ואשת חיל

בגמרא בשבת (קיט:) נאמר: תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע.

קרא עוד »

פסח שחל בשבת

כאשר יום טוב ראשון של פסח חל בשבת, יש כמה הלכות מיוחדות שנוגעות הן לחג הפסח והן לשבתות שלפניו ושלאחריו.   אמירת ‘ויהי נועם’ במוצאי

קרא עוד »

יין או מיץ ענבים?

בגמרא בבבא בתרא (צז:) מבואר, שניתן לכתחילה לעשות קידוש על מיץ ענבים: “סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום”. וכך נפסק בשולחן ערוך

קרא עוד »

למה שותים ארבע כוסות?

המשנה בפסחים (צט:) אומרת: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. הגמרא (קח:) מוסיפה, שחיוב זה של ארבע כוסות חל על כולם – גברים, נשים וטף: תנו

קרא עוד »

איזו חלה בוצעים?

כפי שלמדנו, בשבת יש חובה לברך על שני כיכרות. למדנו גם שלהלכה, בשעת הברכה יש להחזיק את שני הכיכרות אך לבצוע רק אחד מהם, וכך

קרא עוד »

בן עיר שהלך לכרך

יסודות הדין המשנה (מגילה יט.) אומרת: בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור למקומו – קורא כמקומו, ואם לאו – קורא

קרא עוד »

ספרים שעשויים לעניין אתכם:

  • מבצע!

    סט פורים וימי ניסן ואייר

    98.00
    הוספה לסל
  • תפילין – הלכה ממקורה

    59.00
    הוספה לסל
  • פורים – הלכה ממקורה

    59.00
    הוספה לסל
  • ליל הסדר – הלכה ממקורה

    49.00
    הוספה לסל
  • ימי ניסן ואייר – הלכה ממקורה

    44.00
    הוספה לסל